<h1>תשב"ץ סימן שס"ה</h1>
<h2>דף מח:</h2>
וששאלת על יהודי שיש לו כרם אם יכול ליטע זמורות שלא נשאו פרי אין חילוק בין נשאו בין לא נשאו פרי דאפילו נשאו פרי ונטען במקום אחר חייבים בערלה ומונים להם משעת נטיעה וכל פירות שגדלו בהם בתוך שלשה שנים משעת נטיעה אסורין עולמית. וכשגדלין בו בכרם רבעי בשנה רביעית מחלל על פרוטה ושוחק הפרוטה ומשליכה לנהר והפירות מותרים מיד אחר החילול ודלא כהלכות גדולות שכתבו שאיסור הפירות משנה רביעית עד שנה חמישית מההיא דכל הנלקט מזה היום מחולל על המעות משמע דשרי לאלתר בתר חילולו. ומ"מ ליטע מותר אפילו יחור של ערלה שלא נשא פרי מעולם כדתנן במס' ערלה (דף ע"ט) ומייתי לה בפרק כל הצלמים (דף מ"ח) נוטעין יחור של ערלה וכו'. הג"ה ומיהו יש ליתן בו סימן שהוא של ערלה שלא יטעו ויאכלו מערלה כדתנן במסכת מעשר שני פרק ה' (דף ע') ומייתי לה בפרק מרובה (דף ס"ט) כרם רבעי מציינין אותו בקזוזות של אדמה ושל ערלה בחרסית וכו' ואם לא נטע זמורות נטיעה גמורה אלא הבריך מן הזקנים בארץ ולא הפסיקה ועדיין היא מעורה בזקנים. אין פירות הבריכה אסורין משום ערלה דמזקינה ינקי ובתר זקינה גרירה אבל אם הפסיק הבריכה מן הזקינה מונה לבריכה שני ערלה משעה שהפסיקה כדתנן בסוף פר' קמ' דערלה (דף ע"ח) אילן שנעקר ובו בריכה והוא חיה ממנה חזרה הזקינה להיות כבריכה הבריכה שנה אחר שנה ונפסקה מונין משעה שנפסקה עכ"ל.
